אור התלמוד

פלטפורמה המנגישה את ספריית הקודש ללומדים בכלים דיגיטליים

אפליקציית web המציעה שני חידושים משמעותיים עבור אנשים שעוסקים בלימוד גמרא. החידוש האחד הוא תוכני: האפליקציה מתייחסת ללימוד הגמרא בשיטה ייחודית המחלקת את התוכן לרבדים ומבססת את הלימוד על התייחסות לכל רובד בפני עצמו, לפני ההתייחסות אליו בקונטקסט בו הוא מופיע. החידוש השני הוא הכלי: אתר מתקדם המנגיש כמויות עצומות של דאטה יהודית עתיקה בממשק משתמש נגיש ועכשווי.

המטרה

החוויה של לימודי יהדות בבית מדרש היא חוויה קולקטיבית משמעותית עבור אנשים רבים. הרעש הלבן שנוצר מקולות הלומדים שמתערבבים זה בזה, השפה המיוחדת של הספרים וההרגשה של ההצטרפות לשרשרת ארוכה של מאות שנות לימוד- באותם ספרים וטקסטים ממש.

היוצרים של ״אור התלמוד״ ביקשו באמצעות האפליקציה לייעל את הלימוד באמצעות כלי דיגיטלי, אך ביחד עם זה לשמר היבטים מסויימים של החוויה המסורתית.

בבית המדרש מונגשים ללומד ספרים וגופי תוכן רבים בשלוש רמות שונות של נגישות:

הספריה הענקית של בית המדרש המכילה אלפי ספרים ומחולקת לרוב לפי קטגוריות או תקופות
המדף האישי שנמצא על השולחן האישי שלו – על השולחן מניח הלומד את הספרים אותם הוא נוהג לפתוח לעיתים קרובות.
שולחן הלימוד – עליו פתוחים הספרים בזמן הלימוד וביניהם הלומד יכול לדפדף בצורה נוחה. לעיתים קרובות הם נשארים פתוחים ומחכים ללומד בדיוק במצב בו הוא עזב אותם.

האתגר

דיגיטציה של עולם שהוא מאוד מסורתי ומזוהה עם דפים וספרים מצהיבים מיושן, פונטים מסורתיים ורחש הדפדוף.
התמודדות עם היחס החשדני (אם לא שלילי) של עולם לימוד התורה לפלטפורמה של האינטרנט.

לתוכן הנלמד בבית המדרש יש היררכיה פנימית מיוחדת. התוכן מורכב מ3 שכבות, שכל אחת מהן מכילה רבדים רבים של טקסטים:

השכבה הראשונה – הגמרא:
זהו טקסט מרובד שבעצמו מכיל כמה שכבות של תוכן!

ציטוטים מתוך התורה/התנך
ציטוטים מתוך ״המשנה״ – התייחסות של חכמי המשנה לציטוטים התנ״כיים.
״שקלא וטריא״ – התוכן של חכמי התלמוד עצמם המנהלים דיונים על גבי הטקסטים שהוצגו עד כה.

השכבה השניה:

הפרשנים השונים על הגמרא (מתקופות שונות. פרשנים אלו מחולקים לקבוצות לפי התקופה בה פעלו ואופי ההתייחסות שלהם (הלכתי/מחשבתי וכו׳).
מקורות מקבילים – סוגיה מקבילה המופיעה בצורה דומה בתלמוד הירושלמי או במקורות אחרים שלא נכנסו לתלמוד.

השכבה השלישית:
כלים עכשוויים שיכולים להיות שימושיים ללומד – מאגרי מונחים/מילונים למיניהם, סיכומי שיעורים, קטעי וידאו/אודיו של לימוד ועוד.

לאחר שניתחתי את חוויית הלימוד ואת אופי התכנים שיוצגו באפליקציה, הבנתי שאני נדרשת להתייחס באפיון גם לחוויית הלימוד בבית המדרש בשני היבטים: אופן הגישה של הלומד לתכנים השונים, והמבנה הייחודי של התוכן הנלמד – תוכן מרובד ומורכב משכבות וקבוצות שונות של גופי ידע.

ההצעה הראשונה

המסך מחולק ל3 עמודות.

הימנית ביותר: הסוגיה עצמה, כאשר על גביה חיווי בצבע לריבוד הפנימי של הטקסט (תורה, משנה, חכמי התלמוד)
המרכזית – שולחן הלימוד האישי – בו מופיעים הטקסטים המתייחסים לסוגיה מתוך הספרים שאותם בחר הלומד להניח על שולחנו
עמודה של כלים וקישורים – המקבילה לספרייה הראשית של בית המדרש – בעמודה זו אפשר לנווט ולהציג את כל התוכן המוצע באפליקציה! כך מתאפשרת ללומד גישה גם לספרים שלא הוסיף לשולחן הלימוד האישי – זה נגיש כמו לקום ולגשת לחפש את הספר הרצוי בספריה.

יתרונות:

נגישות של כלל התכנים בספריה לטובת הלומד – הוא יכול להציג על המסך בו זמנית את הסוגיה, את המקורות מתוך שולחן הלימוד, וכן מקור נוסף שהוא ניגש אליו אמנם באופן חד פעמי אך זקוק לו כרגע.
דימוי של חווית הלימוד בבית המדרש – בהיבט של העושר המוצע מצד אחד, אך היכולת לגדר תחומי עניין ולצמצם את העושר לכמות הפרקטית של המידע לו הלומד באמת זקוק.

חסרונות:

דורש יישום של מערכת הוספת פריטים לשולחן הלימוד או הסרה ממנו – דבר שמגדיל את עקומת הלמידה עבור הגולשים.

ההצעה השניה

ההצצעה הזו משמיטה את העמודה של הכלים והקישורים (ובעצם את הפונקציה של ״הספרייה הגדולה״ שנגישה ללומד תמיד).
פאנל הספריה האישית מכיל מסך הגדרות שמאפשר ללומד לבחור אילו כלים הוא רוצה להציג על גבי המסך, וכאשר הוא ישמור את ההגדרות יוצגו לו הכלים אותם הוא ביקש לראות.
התוכן באתר נגיש למנויים רשומים בלבד, והגדרות שולחן הלימוד נשמרות ליוזר בחשבון וישמשו אותו אוטומטית גם בכניסה הבאה.
כך אנחנו מחזקים את הקשר של היוזר למערכת ונותנים לו הרגשה של ממשק שממוקד אליו.

הצעה זו נבחרה בסופו של דבר – בזכות הפשטות שבה ועקומת הלמידה הקצרה יותר שהיא מאפשרת.

זום אין לתוך העיצוב הסופי

היחס בין הסוגיה לבין האיזור של כלי הלימוד

בחרתי לעצב את המסך במבנה עמוק עם שתי שכבות, כאשר הסוגיה מופיעה בשכבה העמוקה, ואת ההרחבות וכלי הלימוד בפאנל שנמצא בשכבה על גביה.
יש לכך כמה סיבות:

המבנה הזה יוצר כאן אחידות בין הצורה לתוכן – בעולם לימוד הגמרא הסוגיה התלמודית נמצאת בבסיס הלימוד, וממנה (ועל גביה) יוצאים מקורות נוספים שמעשירים אותה.
מבנה זה מאפשר ללומד לקרוא את הסוגיה במקביל להרחבות שהוא בוחר להציג, ולפי הצורך להרחיב את פאנל שולחן הלימוד ולצלול לתוך אחד המקורות (שמעבר להיותם ״לוויינים״ של הגמרא, פעמים רבות הם נלמדי כגופי תוכן בפני עצמם).
בשולחן הלימוד בחרתי להציג את המקורות בשתי עמודות, ולא בעמודה אחת רחבה, מתוך מחשבה על נוחות הקריאה וגם על רפרור לעימוד של ספרי הקודש – בהם התוכן מופיע לרוב בעמודות צרות יחסית
מקובל בעולם הלימוד שאחד ה״לוויינים״ של הטקסט הנלמד הופך לנושא ללימוד בפני עצמו. המערכת מאפשרת ללומד להרחיב את שולחן הלימוד כך שיסתיר את הסוגיה, להתנתק מעט מההקשר ולצלול פנימה אל תוך אחד הפרשנים.

לייאאוט - שולחן העבודה

שולחן הלימוד מעוצב בשתי עמודות. רצינו לאפשר ליוזרים גמישות ומקסימום התאמה של השולחן לצרכיהם ולהעדפותיהם, ולכן יצרנו מערכת שמאפשר ליוזר לשחק עם הרוחב והגובה של העמודות והשורות, ועם מיקום הפריטים.

פאנל הסוגיה

אנו מציעים ליוזר אפשרות לכבות ולהדליק את החיוויים השונים על גבי הסוגיה – וכך בעצם מאפשרים לו לבחור איך לקרוא את הטקסט – החל מטקסט פשוט בדומה לזה שמופיע בספרים עצמם, ועד לטקסט מרובד ומסומן הכולל הערות שוליים ו״הרחבות״ בדמות טולטיפים עם מידע נוסף.

הסוגיה עצמה מחולקת לרבדים שמיוצגים באמצעות צבעים. ערכתי בדיקות כדי לגבש פלטת צבעים שתישאר קריאה ואינפורמטיבית גם עבור אנשים עם עוורונות צבעים שונים

מובייל!

במובייל בחרתי לחלק את המסך אופקית לשני איזורים.
בחרתי לשמור על התמה של השכבות ולהציג את שולחן הלימוד בתוך פאנל שניתן לכיווץ או הרחבה ומופיע על גבי הסוגיה.
לכל אחד מהאיזורים יש גלילה – כך היוזר יכול לגשת לכל התוכן באמצעות פעולה פשוטה ואינטואיטיבית, בלי צורך להשתמש במערת ניווט מורכבת.