מטבוחה שאוהבת שמן.

טוב אז חברים, אברהם דיין חשב שאם הוא יציע לי דיל בנוסח ״מתכון תמורת פוסט אורח בבלוג (שאין לי)״ הוא יצליח לנפנף אותי ולשמור לעצמו את המתכון. הוא לא תיאר לעצמו שאני אפתח בלוג ואחר כך אחפור לו שבועיים נו תשלח כבר את המתכוןןןןןןןן מתי אתה מכין שוב אני צריכה שתצלם לי.
הקיצר, אברהם, יש לי סוד לגלות לך ואני אכתוב אותו בסוף הפוסט, אז תישאר(ו) ערניים.

צריך להגיד שאני גדלתי כילדה חסרת חוש טעם, ביקום מקביל שבו אורז לבן + קטשופ = ארוחה פגז! ולאחרונה אני מתחילה לגלות עניין (שלא לומר להנות, אבוי) מהדבר האלוהי שנקרא אוכל. ראשונים גיליתי את הקינוחים והתחלתי להתקשקש עם אפיה של דברים מסובכים ולהתעסק עם ברנר, ג׳לטין, בצק רבוך, ומקלות וניל (הלם! ידעתם שהזבל הזה עולה 28 שח ליחידה? כי אני לא ידעתי ושלחתי את דידי לקנות באיזה חנות במחנה יהודה חופן, והמוכר שאל מה זה חופן כמה אתה רוצה? ודידי אמר לו, לא יודע כמה זה עולה? וכשהוא גילה כמה הוא שאל את המוכר אם אפשר לקנות חצי כי זה מה שהייתי צריכה כדי להכין קרם ברולה באותו ערב).

התמכרתי ללארח אנשים ולסחוט מהם פידבק על מה שהם טועמים. אחר כך גיליתי את השמרים ואז הגיעה איזה תקופה של מאכלי עדות והתחלתי להכין קובה וקוסקוס (ידעתם שמה שקונים בשקית זה לא המקורי???). והשיא היה בהריון של יאר שחטפתי קריזה משוגעת לקובנה ולא השגתי לי אחד טוב ואז בדרך לקריית שמונה היה בצד הכביש שלט עם חץ ימינה וכיתוב ענק: ג׳חנון! והכרחתי את דידי ליסוע בעקבות השלט בשביל עפר ממש ארוך (דובי, בואי נוותר, איפה יהיה לך פה ג׳חנון?? בואי נחזור. לא דובי בבקשה תיסע נו אולי עוד מעט נגיע) שבסופו הגענו לאוהל של חיילים (?) ואני שאלתי אותם איפה הג׳חנון והם לא הבינו מה אני רוצה ואז קנינו ג׳חנון בסופר בקרית שמונה וחיממנו אותו וזה היה מעפן ביותר ואז הבנתי שאני חייבת להכין לעצמי אוכל תימני והשגתי מתכון לקובנה! ואחרי כמה שבתות גם הבנתי איך הכי נכון לטפל בה כדי שתגיע לקידוש במיטבה (על הפלטה כל הלילה, אין ספק).
ואז הגיע שיא השיאים, חמין!!!!!!!!! ואברהם סיפר לי איך הוא מכין (זה כמובן לא חמין, זאת סכינה), ודיסקסתי על הנושא גם עם אפרת, ובסוף החלטתי על המתכון של אברהם עם טוויסט של אפרת. ואני קולטת כמה יש ללמוד וכמה אנשים מסביבי הם מסקרנים (לא כולם.. חה), וביחד עם זה קולטת שמטבוחה זה הדבר הבא.

אז זהו, חברים, בשבת שעברה שלחתי למשפחת דיין 6 קרמבואים בעבודת יד תמורת 2 צנצנות של מטבוחה (מתוקה וחריפה), והשבת אני כבר בעליו החוקיים של בלוג פיקטיבי ושל מתכון מקורי בטירוף למטבוחה. אז הנה זהההה, (הסוד בסוף המתכון >>) אברהם נותנת לך את הבמה:

חותכים לקוביות ושומרים על המים שיוצאים מהם.
שמים בסיר, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש.

את הגמבה והפלפל צולים על המנגל או על הגז, מקלפים חותכים לקוביות ומוסיפים לסיר. (אם רוצים מטבוחה מתוקה אפשר לוותר על הפלפל).
ועכשיו מחכים.
הרבה.
אל תזרזו אותה בדיוק כמו שלא תזרזו תינוק לזחול.
בנחת.

כשהנוזלים מצטמצמים, מוסיפים שמן בנדיבות (סגולה שלא עושים דיאטה בשבת), שמים כפית פפריקה ושלושת רבעי כפית כורכום, פותחים את התבלינים ומערבבים הכל יחד.