בשישי האחרון סבתא מינה שלי שלחה לי הודעה – מה המתכון של החמין הנפלא שלך? לבושתי אודה שלא עניתי לה. דידי חזר מחודש מילואים (כן אני לא מפספסת הזדמנות לציין את זה!) והיה שישי פשוט קדחת אז לא הספקתי. אבל איך שראיתי את ההודעה הזו הבטחתי לעצמי שאכתוב את המתכון.
סבתא – הפוסט הזה מוקדש לך!
צריך להגיד את האמת – חמין אמנם טעים, ומפנק, ומשרה בשבת בבוקר בבית ריח שעושה חשק להיכנס לתוך הסיר או לפחות לחזור למיטה עם השמיכה של הפלטה. ולמרות כל מעלותיו הוא אף פעם לא נראה טוב! ולכן לא יהיו כאן תמונות.
חשוב לזכור: אין חמין לא טוב – יש חמין שלא טוב לו! (היה לי אחד כזה, בדיוק בשבת שסבתא (אחרת) שלי לצערה התארחה אצלינו. הסבתא הזו שלא בטוחה בכישורי משק הבית שלי ובאה אלינו רק כי היא בונה על דידי. הכנתי בשבת ההיא חמין בפעם הראשונה, שמתי יותר מידי קטניות, הסיר עלה על גדותיו ולא היו מספיק נוזלים, הוא לא קיבל צבע של חמין. וטון גריסים+הכבוד העצמי שלי הלכו לפח). אל תהיו אני!
מאז למדתי מאנשים טובים, והשתפרתי. (ותודה לאברהם דיין, ולאפרת שאוליאן – הדבר היחיד שיותר טוב משכנות טובה, זה שכנות טובה עם פודיז!)
בדומה למטבוחה, גם החמין אוהב שמן (מצב שבדומה גם לכל מתכון אחר שאני אשים עליו את העין שלי אי פעם. אולי זאת פשוט אני שאוהבת שמן?)
אז זה עובד ככה:
חמין
שמה סיר על האש ומפנקת בשמן! אל תוך השמן מכניסה שעועית (אדומה ולבנה) וחומוס – מושרים כמובן, או סנפרוסט.
נותנת להם להתבשל (או להיטגן? לא סגורה) בתוך השמן כמה דקות, ומוסיפה פפריקה וכורכום – תקשיבו לי, הרבה פפריקה והרבה כורכום, באותה כמות פחות או יותר. לא סבתא, לא מטגנים בצל. זה הזמן להוסיף גם מלח.
נותנים להם עוד כמה דקות בשמן עם התבלינים. ואז מוסיפים תפוחי אדמה – קטנים מקולפים, או גדולים חתוכים לפרוסות עבות עבות.
אחרי שתפוחי האדמה גם מקבלים קצת צבע ומבלים כמה דקות בתוך הסיר הטוב הזה, אני מוסיפה פרגיות – ומטגנת גם אותם. ואחרי טיגון של כמה דקות משתדלת לסדר את הסיר ככה שהקטניות יהיו בתחתית, מעליהן תפוחי האדמה ומעליהן הפרגיות.
עכשיו מים – עד שיכסו הכל.
ובגדול – זהו. מבשלים עד שהתפו״א רכים, ומעבירים לפלטה עד למחרת בבוקר.
אפרת לימדה אותי משהו מגניב (הם קוראים לזה ׳קיפוד׳. לכו תבינו..)
לערבב בקערה:
אורז, בצל מטוגן, פטרוזיליה, כוסברה, מלח, פלפל, כמון, בהרט, ובשר טחון.
את כל הטוב הזה להכניס לתוך שקית קוקי, ולדחוק לתחתית השקית, לסדר בצורה ישרה בתחתית השקית ואז לגלגל סביב התערובת את השקית כך שיצא צורה של נחש עטוף בניילון. להניח את הנחש מעל כל מה שכבר יש בסיר (החלק התחתון שלו יהיה במים, והחלק העליון שלו יציץ, וזה בסדר. עם סכין חדה לחורר את השקית בחלק העליון – שפונה כלפי מעלה) – האורז ישתה מהאדים והנוזלים של הסיר, אבל הוא מקבל טעם שונה, כי יש בו תבלינים אחרים. וזה יוצא מעולה.
ואפשר גם לעשות אותו פרווה. להשמיט את כל מה שכולל בשר, ושלום. יוצא מעולה!
חשוב! בערב אחרי הסעודה לפתוח את הסיר ולטעום! בבוקר איך שקמים לפתוח את הסיר ולטעום! אחרת זה לא יעבוד לכם!
* אם באים חברים לקידוש – לפתוח את הסיר ולהכריח אותם להסניף!